מים חומים, סוכר וגז – המקרה של המדינה נגד לאבינג

אלוהים יושב בדוכן העדים ורגע לפני שמתחילים הוא עושה פאוזה על רצף הזמן. הכול עוצר לחלוטין, אפילו החמצן. “תני לי רק איזה כיוון,” השם פונה אל עוזרתו האישית, “מקום, שנה… בראשי פרקים.” העוזרת האישית של אלוהים, יצור מתוקתק ונאה – לא צעירה מכדי להיראות חסרת ניסיון, לא מבוגרת מכדי להיראות בעלת ניסיון רב מדי, מלאכית מדויקת. היא בודקת בטאבלט הלבן שלה. “ארצות־הברית של אמריקה, אדוני, 1958.”